במאמר זה, אנו מתמקדים בתחום הגידול המרחבי של מערך דיור המוגן, תוך שימת דגש על הבנייה, המרכיבים, והאינטרנציה המרחבית שבו. מרכז המחקר הוא מדד המגננות ומדד הרווחה, שניים מהעקרונות המרכזיים של המערך המתפתח. מדד המגננות, החוקר את תפקיד המדינה והקהלה בהגנה על אנשי זקנה ואנשים עם צרכים מיוחדים, אף מגיע לנקודה בה הוא מחפש דרכים לחמץ את האכלס המגן, במיוחד בתחום הדיור. מדד הרווחה, מצד שני, משקף את מדד הממצאים של רווחה אישית וקבוצתית, במטרה לאמוד את מידת הנוחות, האיכות והכבוד עם הם נתמך דיור המוגן. אנו מחפשים לתאר רעיונות מתקדמים ולפתח דיון בנושאים אלה, במטרה ליצור מסגרת יעילה וכוללת לדיור המוגן בישראל, ולעזור למכלול המגזרים השונים להתמודד עם האתגרים החברתיים-כלכליים הנוגעים לאיכות חיי המבוגרים.
הגדרה וניתוח של מדד המגננות בדיור המוגן
מדד המגננות הוא מושג שאותו אנו מגלים בעידן שבו חברתנו מתבגרת והופך את הצורך בדיור מוגן לחיוני למדי. מדד המגננות שיבושם אצל הדיירים המבוגרים מאפשר חיים בכבוד, בתנאים מתאימים ליישוב באותו סביבון, והוא מודד את רמת השירותים שניתנת לדיירים.
ניתח את הרכיב המרכזי של מדד המגננות, נוכל למצוא ששירותים שונים נמדדים: שירותי בריאות, שירותי ניקיון, שירותי הזנה, שירותי בידור ועוד. מדד זה מתחיל מהבסיס המרבי שהוא האפשרות לחיים עצמאיים, והוא מגיע לשירותים שהם מעבר לחיים השוטפים, כאלו שמשפרים את אוכלוסיית המבוגרים לחיים מעבר לחיים שוטפים.
דיור מוגן מאפשר חיים באופן עצמאי, תוך כדי מתן שירותי בסיס שחיוניים למדי – כמו שירותי ניקיון, הזנה, טיפול בריאותי, הזדמנויות לאינטראקציה חברתית ועוד. לחלק מהאנשים, דיור מוגן הוא האפשרות היחידה להגשים את החיים האיכותיים שהם רוצים, בעידן שבו החיים הופכים למשימה מורכבת ומאתגרת מאפשרת התמודדות עם היירוד.
מדד המגננות, לכן, מאפשר לאנשים המתמודדים עם מגבלות פיזיות ומנטאליות להוסיף מהירות לחייהם על ידי מתן אפשרות להישאר חיים בכבוד. המדד משנה את הפנים למשפחות שבהן ישנם בני משפחה הנאלצים להפסיק את מסילת החיים שלהם כדי לטפל באהוביהם.
אין ספק שמדד המגננות בדיור המוגן הוא מנוע המאפשר לכל התושבים ליהנות מחיים חיוניים, התמודדות עם האתגרים שהחיים מזרימים אליהם, והתאמה למציאות המשתנה באופן יומיומי. המדד מאפשר להוסיף חיים לשנים, ולא רק שנים לחיים.
בחינה של מדד הרווחה תוך קישור למגמות אינטרנציה מרחבית
מדד הרווחה הכלכלית הוא כלי שנוצר כדי להעריך את רמת החיים של אנשים במדינה מסוימת מבחינה כלכלית. תוך כדי שהוא מתחשב במכח הרכישה לכל האוכלוסייה, ומשקף את מדרגת השפע שלה. אך דרך אמידה זו באה לידי ביקורת בשנים האחרונות, והשאלה שאנו עומדים איתה איתה היא האם מדד הרווחה הכלכלית מצליח לתפוס את תמונת הרווחה המלאה.
האינטרנט משמש כגורם השפעה ניכר במדדי הרווחה של מדינות, שכן מגמות כמו ההפצה המרחבית של האינטרנט משחקות תפקיד מרכזי בשנים האחרונות.
ההפצה המרחבית הממוחשבת קודמת את הפשר הפיננסי, אפשרויות פרנלאנס לחתיכת עם, ומאפשרת למשתמשים מכל העולם להתנהל כסוחרים, לומדים ומומחים. לא מעט מהמשתמשים גדלו בתרבות של חופש מידע, שהיא כמו Torah מן השמים לכלכלה העולמית המודרנית.
מנגד, חוויה זו איננה מושלמת. אפשרויות אלה מייצרות הפרדה אזרחית בין מי שמחוברים לרשת למי שאינם. מדדים של רווחה עלולים להתעלם מאתרים שלא מחוברים לאינטרנט, ולעקום בזאת את התמונה הכללית.
חשוב להבין שהאינטרנט איננו סוף עצמו, אלא הוא כלי שהוא בידי האדם. מתוך המגמות האינטרנטיות המרחביות מתגלה שינוי ביחס לרווחה. רווחה מתחילה להתפרש כהכרה לא רק ברווחים המוחשיים שלנו, אלא גם באלה שניתן להשיג באמצעות האינטרנט.
האתגר שלנו במאה ה-21 הוא למצוא את הדרך שבה אנו יכולים לשלב בין שני העולמות. בין הרווח המוחשי שמדד רווחה מצליח לתפוס, לבין ערך השירותים המקוונים שהאינטרנט מספק.
בסופו של דבר, נהפוך את האינטרנט לא משהו שפוגע בדינמיקה של מדד רווחה, אלא ליישומים שלו. אינטרנט מתקדם יכול להפוך לגורם שמרכז את האזרחים, לצפייה ברווחים המוחשיים של חברה, ומאפשרנו שוב לגלות את ההסתדרות שלנו. הניתוחים והשימושים המקוונים מזמנים התקווה של מדד רווחה חדש, המשלב את היכולות של העולם הדיגיטלי.
זקוקים לייעוץ בדיור מוגן? הכנסו עכשיו לאתר של יעל דרור ייעוץ לגיל השלישי
